<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן מ"ד</h1>
<h2>דף לד:</h2>
עוד כתבת הא דאמר רב אחא בריה דרב איקא הני פורצני דארמאי לבתר תריסר ירחי שתא שרו, לכאורה משמע דלפרושי מתניתין דקתני לחין אסורין יבשין מותרין הוא דאתא, ואם כן הוה ליה למימר אלו הן לחין ואלו הן יבשין כמילתיה דרב יהודה אמר שמואל דלעיל. תשובה היטבת לראות, וכמדומה לי דרב אחא חדא דאית בה תרתי קאמר חדא דלבתר תריסר ירחי יבשין ועוד דמותרין כחכמים, דאילו [כ]דקאמר שמואל לחים כל שנים עשר חודש פירושה דמתניתין שמענו הילכתא מאי לא שמענו. ואם תאמר הילכתא פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים, דילמא מיסתבר הוא טעמיה דרבי מאיר [כ"ט ע"ב] ולפום כן איצטריך למיפסק דלא כותיה. ודכותיה איכא טובא בתלמודא וחדא מיניהו בנדה פרק המפלת [ל' ע"ב] גמרא אחד ברית זכר ואחד ברית נקבה, פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מהו דתימא מסתבר טעמיה דרבי ישמעאל דמסייען ליה קראי קמ"ל. אי נמי דילמא מידע ידע דמאן חכמים יחידאה, ודכותה ביבמות פרק החולץ [מ"ו ע"ב] אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הלכה לעולם אינו גר עד שימול ויטבול פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מאן חכמים רבי יוסי. ותדע לך דהא [ד]רב אחא לאו לפרושי לחין ויבשין דמתניתין בלחוד הוא [ד]אתא דאם איתא הוה ליה לבעל הגמרא לסדורה לדרב אחא בתר הא דשמואל ולימר וכן אמר רב אחא הני פורצני וכו', אלא דשמואל לפרושי ודרב אחא להילכתא, והיינו דעריב לה בהנך פיסקי הלכה דדורדיא דארמאי וקנקנים של גוים ואבטא דטייעא דכלהו הלכתא בתר תריסר ירחי שתא שרו. ואי נמי יש לומר דרב אחא אתא לאשמועינן דמותרין לגמרי ואפילו באכילה וכדר' יוחנן דאמר כשהן מותרין מותרין אפילו באכילה, ואף על גב דרב אחא שרו סתמא קאמר כמתני' מכל מקום דברי האמוראין בכל מקום אינן סתומין כדברי המשנה והבריתא ולולי שהוא מתיר לגמרי אפילו באכילה אין דרך האמורא לסתום דבריו.
